כבר שנים שאני מאוהבת בה. אהבה חד צדדית, מבלי לפגוש אותה בכלל.  מאוהבת בסגנון, באסתטיקה וביופי שלה. ובכן, האביב בפתח,  וממש הגיע הזמן לממש את האהבה הזאת, לארוז מזוודה, שתי אחיות ומצלמה, ולטוס לצד השני של העולם. הרבה מאוד זמן חלמתי על מסע ליפן, לאסוף חוויות, צבעים וריחות מעולם אחר.  כך יצא, שבתקופה שהחורף מפנה מקום לעונה הבאה, התאפשר לי לממש את החלום.

הגענו לארץ השמש העולה לאחר טיסה ארוכה מאוד, עייפות אך מצפות, מודעות לעובדה שטיול ליפן אינו דומה לטיול בשום מקום אחר בעולם, רחוקה (לא רק גיאוגרפית) ומסקרנת. טוקיו ידועה כעיר המשלבת בתוכה כל כך הרבה ניגודים מובהקים, ישן וחדש, מסורתי ועדכני, הקצב המסחרר בערים לעומת השקט והרוגע מחוץ להן. אך בעיקר משכו אותי אליה האסתטיקה והעיצוב היפניים שדיברו אל ליבי בעשורים האחרונים.

הגענו לטוקיו בתקופה התיירותית והעמוסה ביותר בשנה וזאת בשל פריחת הדובדבן, כמעט חג לאומי כאן, השילוט, המוצרים בחנויות, המפות בגוגל, כולם סביב הסאקורה (פריחת הדובדבן), וכמובן, הגנים המרהיבים ביופיים.

התחלנו את היום בשיטוט ברחובות גינזה (GINZA), המקבילה הניו יורקית לשדרה החמישית. חנויות מעצבים, בוטיקים, המון מסעדות ואווירה טובה. 







לקראת הצהריים הגענו לגנים מקסימים Koishikawa Korakuen שבימים אלו הפריחה שם בשיאה. התור מסודר מאין כמוהו, אנשי השירות, הקופאית, הסדרנים, כולם אדיבים ומחייכים. הגן כמובן בעיצוב מנימליסטי יפני, גשרים קטנים מעץ, אגם במרכזו, שבילים מסודרים ועצים ורודים ויפים. המוני יפנים מסתובבים נרגשים ומצלמים, גם גיישה היתה שם, וגם נזיר. 





עייפות ורעבות הגענו חזרה לאיזור המלון שלנו בגינזה. מצאנו מסעדה עדכנית ומערבית לגמרי (METoa) את הסושי והראמן השארנו להמשך השבוע שלנו כאן. אוכל צבעוני וטעים, טעמים מוכרים אבל גם קצת זרים, מלצרים אדיבים ואווירה ממש טובה. ממליצה ממש!

 





על עוד חוויות מהטיול ניתן לקרוא כאן

4 תגובות

  1. דוד ארוון הגב

    איזה יופי! תמשיכי לשתף…

  2. מירב הגב

    כתבת וצלמת מצוינת ❤אלופה !!

השארת תגובה