אמנות רחוב וגרפיטי בתל אביב

סצנת אמנות הרחוב בתל אביב תופסת בשנים האחרונות תאוצה של ממש. עשרות אמני גרפיטי מקשטים קירות ומבנים נטושים ברחבי העיר, בעיקר בשכונת פלורנטין. לאחרונה הפכה אמנות זאת למקובלת יותר ויותר במקומות רבים בארץ ובעולם, והאמנים הפעילים בה מקבלים הכרה, עבודות וקהל מעריצים. למרות שהגרפיטי עשוי להופיע גם ככתובת סתמית שמטרתה אך ורק וונדליזים, ישנה תנועה גדולה של אמנים מוכשרים הרואים בה אמנות אמיתית של ציורים וגם במה ציבורית לביטוי אישי, פוליטי, ערכי ועוד. האמנים אשר בוחרים להציג את יצירותיים ברחוב עושים זאת בעיקר כדי להביע את עצמם ואת האמנות שלהם, וזאת מבלי ליצור תלות בעולם האמנות הממוסד. 

רוב האמנים נותרים אנונימיים ומאמצים לעצמם כיסוי בכדי לא להסתכן בשנת מאסר. כן, כן!  אמנות הגרפיטי בישראל היא מחוץ לחוק מכיוון שהיא נעשית ללא הסכמת בעלי הבתים עליהם היא מופיעה. במקרים מסויימים בעלי הנכס או הרשויות מאפשרים ואף מזמינים עבודות מאמנים אלו, ובכך הופכים את הגרפיטי ללגיטימי.  אמנים אלו מאמצים לעצמם שם בדוי הנקרא טאג TAG שמורכב מאותיות ומספרים, יש כאלו שגם אחרי הפיכתם לאמנים "אמיתיים" אשר מציגים בתערוכות במוזיאונים, נשארים אנונימיים. 









בסיור קליל בחול המועד סוכות, פגשתי כמה אמנים ממש מוכשרים, והציורים שלהם ממש עשו לי חשק לאמץ טאג ניים משלי, וגם לערבב כמה מיכלים של ספריי ולרסס. המוכרים שבאמני הרחוב התל אביביים הם כסלו (שזהו שמו האמיתי אגב), kis-lev שצייר את פיטר פן מתעופף לשמיים עם זר בלונים (סוג של מחווה לציור דומה של בנקסי - אמן גרפיטי בינלאומי Banksy), יצירות נוספות שלו פזורות ברחבי פלורנטין. דדה Dede שמזוהה יותר מכל עם פלסטרים בשחור לבן שהוא מפיץ בכל מקום בעיר. בתחילה צייר רק פלסטרים ובהמשך שילב אותם בציורים נוספים. כיום הוא מציג בתערוכות ומצייר פלסטרים (אך לא רק!) בכל העולם.

האתר של דדה כאן.







ליזה, אמנית קרושה שסורגת וסורגת, יצרה קולאז׳ צבעוני ומשמח על קיר שהיה פעם אפרורי ברחוב נחלת בנימין (ליד חנות הצמר במספר 31), בכל פעם שאני עוברת הלב שלי מתרחב והמצב רוח משתפר. האמנית סורגת יצירות ומפזרת אותן ברחבי העיר על עצים, גדרות וקירות. עמוד האינסטגרם של ליזה נפלא ומעורר השראה:







אני מאוד אוהבת את הטקסטים שמופיעים כמעט בכל מקום בעיר. הם קולעים, מעלים חיוך וגורמים לך לקחת אותן איתך להמשך היום. מכיוון שהם נעשים עם שבלונה ומאוד מהירים בהכנתם, הדגש של היוצרים הוא על הכמות. ישנם מילים שמופיעות אלפי פעמים על גדרות וקירות. פעם היה זה ביבי, ועכשיו אלו נטע ברזילי ודנה אינטרנשיונל שזכו להכנס להיכל התהילה של הגרפיטיז. והנה עכשיו יש אמנית שמפזרת אהבה בכל מקום ואמן נוסף שמפזר חיוכים. אהבה, חיוכים, נטע ודנה. מה צריך יותר?









אמנים נוספים שפגשתי (לא אותם אישית, יותר את היצירות שלהם) הם דיוז DIOZ שמצייר בדרך כלל פרצופים קצת מפחידים, AME72 אמן בריטי שהפך כבר לישראלי, מצייר אנשי לגו מוזרים, אמנית שמדביקה אבנים קטנות ויוצרת כתב ברייל, ואמנית שיוצרת מנדלות יפות בשם didi. 

תרימו ראש מהמסכים, יש אמנות חינמית בכל מקום. גם ברחובות. 

חג שמח!





השארת תגובה